מונחים בתחום הקנאביס

א

אופי זן: מונח מסורתי שמסווג את צמחי הקנאביס לשלוש קטגוריות עיקריות:  אינדיקה, סאטיבה, היברידי – מקור החלוקה הוא  בטקסונומיה בוטנית, שהתבססה על מאפיינים חיצוניים של הצמח כמו גובה, מבנה העלים וקצב גידול. במהלך הדורות וכחלק מתהליכי ההשבחה נעשו מאות הכלאות בין הזנים, כך שהחלוקה המסורתית אינה מהווה איפיון ממדוייק.  עם השנים, השמות הללו שימשו גם לתיאור סוגי השפעה כלליים – אינדיקה כ”מרגיעה”, סאטיבה כ”מעוררת”, והיבריד כשילוב בין השניים. בפרקטיקה הקלינית ובמחקר העדכני, החלוקה הזו נחשבת ארכאית ואינה מהווה בסיס מדעי להשפעות התרפויטיות של הקנאביס. ההשפעה הקלינית של קנאביס על מטופל אינה נקבעת על פי שיוך לקטגוריה בוטנית, אלא בהתאם ל:

• פרופיל הקנבינואידים
• פרופיל טרפנים
• גורמים אינדיבידואליים

בבחירת טיפול רפואי מבוסס קנאביס חשוב להתבסס על הרכב החומר הפעיל הספציפי (כולל תכולה מדויקת של קנבינואידים וטרפנים) ולא על תיוג גנרי כ”אינדיקה” או “סאטיבה”.

אפקט הפמליה: “Entourage effect” הוא תוצאה של אינטראקציה בין הקנבינואידים ותרכובות נוספות בתוך הצמח, כגון טרפנים ופלבנואידים. כאשר התרכובות נלקחות יחד הן פועלות באופן סינרגטי ומייצרות אפקט פיזיולוגי יעיל וחזק יותר מאשר בנטילתן בנפרד = “השלם גדול מסך חלקיו”, כך שהאפקט הוא אינדיבידואלי ומושפע מסך מהמרכיבים המצויים בכל זן ובהתאם לתנאי גידול.

אננדמייד (ANANDAMIDE): מולקולה  טבעית שמיוצרת בגוף האדם (אנדוקנבינואיד), וידועה כמשפיע על מצב רוח, כאב, תיאבון וזיכרון. מהווה מרכיב מרכזי במערכת האנדוקנבינואידית בגוף על שלל תפקידיה.
נקשר לקולטני CB1 (בדומה ל- THC)  וידוע גם כ”תרכובת האושר” בזכות השפעתו המרגיעה והנעימה.
השם נגזר מהמילה “אננדה” בסנסקריט = אושר.

אסדרה ישנה (2008–2019): מערכת רגולציה ראשונית לקנאביס רפואי בישראל שהתבססה על רישיונות אישיים, שמות זנים, ותפרחות בלבד. לא נדרשה עמידה בתקני ייצור קפדניים, ולא הייתה שקיפות פרמקולוגית מלאה לגבי הרכב החומרים הפעילים. ההתאמה לחולה נעשתה על בסיס שם זן ומגדל ולא לפי מינון מדויק.

אסדרה חדשה (מ-2019 ואילך):  רגולציה מתקדמת אשר הגדירה את שרשרת האספקה ותקני אבטחת האיכות לכל חוליה בשרשרת לדוגמא ייצור בסטנדרט GMP (תקן ייצור), גידול בסטנדרט GAP (תקן גידול), מינון של THC/CBD בטווח קבוע (±10%), ובדיקות מעבדה מחייבות לכל אצווה משלב הגידול ועד המוצר הסופי. הכשרת רופאים ברפואה ציבורית וקופות חולים למתן רישיון/מרשם לקנביס רפואי והכשרת רוקחים ובתי מרקחת מורשים לניפוק.

אי הפללה:  מאז 2019, החזקה או שימוש עצמי בקנאביס בכמות קטנה (עד 15 גרם) נחשבת לעבירה מִנהלית, לא פלילית.

אצווה (Batch): יחידת ייצור מוגדרת של מוצר קנאביס, שיוצרה בתהליך רציף ותחת תנאים אחידים, ומסומנת במספר אצווה ייחודי לצורכי מעקב, בקרה, ותיעוד במסגרת נהלי אבטחת איכות.

ב

בדיקת מעבדה: לפי תקן ייצור IMC-GMP ותקן גידול  IMC-GAP כל אצווה מחויבת בבדיקת רמות קנבינואידים, נוכחות חיידקים, עובשים, מתכות כבדות ורעלנים.

ג

גרוס: תפרחת קנאביס שנגרסה למרקם והרכב אחיד.

גריינדר: מכשיר ידני או חשמלי לגריסת תפרחות קנאביס, ליצירת חומר גרוס אחיד ונוח לגלגול או אידוי.

גליליות (מגולגלות): תפרחת קנאביס שנגרסה ונגללה מראש בנייר גלגול – מוצר מוכן לשימוש.
המגולגלת מכילה מינון מדוד וקבוע של קנאביס רפואי ומאפשרת רצף טיפולי. ישנן מגולגלות מתקדמות המכילות ריכוז מדויק של CBD+THC לטיפול מאוזן ועקבי ללא מעורבות חומרי עישון אחרים (ללא תוספת טבק)   

גידול חממה (Greenhouse): שיטת גידול קנאביס בתנאי אקלים מבוקרים, בתוך מבנה שקוף למחצה, המשלב אור שמש טבעי עם שליטה חלקית בטמפרטורה, לחות ואוורור. נחשב לשילוב בין גידול חוץ (Outdoor) לבין גידול פנים (Indoor) המאפשר חיסכון באנרגיה לעומת אינדור, אך עם פחות שליטה על תנאי הסביבה.
בשוק הרפואי בישראל, גידול חממה נדרש לעמוד בתקני IMC-GAP ובקרת איכות מוקפדת.

גידול אינדור (indoor):גידול קנאביס בחלל סגור ומבוקר (כמו חדרים או אולמות), עם שליטה מלאה על אור, טמפרטורה, לחות, אוויר ודישון. מאפשר יציבות ואחידות גבוהה בין מחזורים.
בשוק הרפואי בישראל, גידול אינדור נדרש לעמוד בתקני IMC-GAP  ובקרת איכות מוקפדת, זאת לעומת גידול חוץ/שדה פתוח (outdoor) בו הגידול טבעי ומשתנה לפי תנאי הסביבה, בישראל לא ניתן לגדל באאוטדור לצרכים רפואיים.

ד

דקרבוקסילציה: תהליך בו מתבצע שפעול (הפעלת) הקנבינואידים בצמח, בצמח הגולמי הקנבינואידים מצויים בצורתם הצורה החומצית והלא פעילה. בדרך כלל מבוצע בעזרת חימום בשיטות שונות.

דגרדציה: תהליך כימי שבו חומרים פעילים בקנאביס מתפרקים עם הזמן או בעקבות תנאי אחסון לא נאותים, דבר שעלול לפגוע ביעילות ובאיכות המוצר. בתהליך זה נוצר קנבינואיד בשם CBN. רמתו הגבוהה לרוב מעידה על התיישנות המוצר או שמירה בתנאים לא מתאימים.

ה

השפעה פסיכואקטיבית: השפעה של חומר על תפקוד מערכת העצבים המרכזית, המתבטאת בשינויים בתודעה, מצב הרוח, התחושות, החשיבה או ההתנהגות. THC ונגזרותיו הם בעלי ההשפעה הפסיכואקטיבית.

השפעה סדטיבית: השפעה מרגיעה/מרדימה

היברידי: זן קנאביס שנוצר מהכלאה גנטית של אינדיקה וסאטיבה, ונועד לשלב בין מאפייני ההשפעה של שניהם. בפועל, ההשפעה משתנה בין זנים ויכולה לנוע בין מרגיעה למעוררת,  בהתאם לפרופיל הקנבינואידים והטרפנים הייחודי של הזן, ולא לשיוך הבוטני בלבד.

התוויות לקנאביס: אבחנה רפואית או מצב קליני המאפשרים השימוש בטיפול מסוים. התוויה קובעת באילו מקרים ניתן לרשום טיפול בהתאם לנתוני היעילות והבטיחות שנבדקו ואושרו ברמה רגולטורית, התוויות מאושרות לשימוש בקנביס רפואי כוללות (על פי נוהל 106):
כאב כרוני נוירופתי, סרטן (לטיפול בבחילות, הקאות, כאבים, חוסר תיאבון במהלך או לאחר טיפולים אונקולוגיים), טרשת נפוצה, אפילפסיה, מחלת מעי דלקתית (קרוהן, קוליטיס), איידס (חוסר תיאבון, בחילות, ירידה במשקל), תסמונת טורט, מחלת פרקינסון, אוטיזם, מחלות דמנטיות, פוסט-טראומה (PTSD)  או טיפול פליאטיבי לחולים סופניים. ישנן מצבים חריגים נוספים חריגים בהם רופא מומחה בתחומו יכול לתת המלצה לטיפול בקנאביס.

המפ (קנבוס): צמח ממשפחת הקנאביס סאטיבה עשיר ב- CBD ודל מאוד ב- THC (לרוב עד 0.3%), שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית. ההמפ מגודל בעיקר למטרות תעשייתיות: סיבים, שמנים, חלבון, טקסטיל, מזון וקוסמטיקה  וכן לשימושים רפואיים מבוססי CBD.

התאמת מינון: תהליך הדרגתי (טיטרציה) שמטרתו הגעה למינון האפקטיבי הנמוך ביותר אשר מספק תועלת טיפולית עם מינימום תופעות לוואי.

ו

וופורייזר: מכשיר אידוי לקנאביס שמאפשר שאיפה של החומרים הפעילים ללא שריפה. תהליך הבערה מתחיל בטמפ’ של 230 מעלות, מכשירי האידוי לא מגיעים לרמה זו וניתן לשלוט על טמפ’ החימום בהתאם למטרות הטיפול. נחשב לאמצעי צריכה מועדף לצריכה בשאיפה בהשוואה לעישון.

ז

זן קנאביס: סוג של צמח קנאביס המאופיין בפרופיל כימי מסוים של קנבינואידים, טרפנים, פלבינואידים ואלקלואידים. כיום נהוג להתייחס פחות לשם הזן ויותר לפרופיל הכימי שלו לטובת התאמה למטרות הטיפול הרפואי.

זמינות ביולוגית: אחוז מהחומר הפעיל שנספג בגוף ונכנס למחזור הדם, בהתאם לצורת הצריכה (עישון, אידוי, בליעה, תת-לשוני וכו’). המדד מתייחס גם לזמן שהמולקולות נמצאות במחזור הדם ובצורתן הפעילה.

ט

טטרה-הידרו-קנאבינול (THC) : קנבינואיד עיקרי בקנאביס, ידוע כבעל תועלות רפואיות מגוונות ונמצא בשימוש רפואי בעיקר לשיכוך כאבים, מרפה שרירים, מעודד תיאבון, מפחית בחילות והקאות, משפר מצב רוח ועוזר להפרעות שינה. THC פעיל במע’ העצבים המרכזית ונקשר בעיקר לקולטני CB1.
ה-THC  גם אחראי להשפעה הפסיכואקטיבית של הצמח.  

טרפנים: תרכובות נדיפות וארומטיות המצויות בצמחים התורמות לריח, לטעם ולמנגנוני ההגנה וההאבקה שלהם, למשל, הרחקת מזיקים או משיכת מאביקים. בצמח הקנאביס, קיים מגוון רחב של טרפנים, וחלקם ידועים כבעלי סגולות רפואיות כגון שיכוך כאבים, הפחתת דלקת, שיפור מצב הרוח, השריית שינה והגברת הקשב. עם זאת, ההרכב הטבעי של טרפנים בתפרחת אינו בהכרח מותאם לצרכים הרפואיים של האדם. טרפנים שנועדו לשרת את הצמח עשויים להיות פחות רלוונטיים או יעילים עבורנו. לכן, קיימת חשיבות לבחירה מדעית ומדויקת של טרפנים בהעשרת שמנים לא רק לפי נוכחותם, אלא לפי הריכוז והיחסים ביניהם, במטרה ליצור פרופיל טיפולי מיטבי עבור מטופלים. טרפנים, בין היתר אחראים לקביעת אופי הזן כאינדיקה או סאטיבה.

טריכומות: בלוטות שרף מיקרוסקופיות בצמח הקנאביס שמכילות את החומרים הפעילים:  THC, CBD, טרפנים ופלבינואידים – הקובעים את פרופיל ההשפעה של הצמח.  הטריכומות נראות כמו שערות זעירות עם כיפה שקופה בקצה, מזכירות מעט פטריות או טיפות זכוכית קטנטנות.

טיטרציה: תהליך מדורג של התאמת המינון למטופל לפי תגובתו, לצורך קביעת המינון האפקטיבי הנמוך ביותר עם מינימום תופעות לוואי.

טרימינג (Trimming): תהליך גיזום שבו מסירים את העלים הקטנים והעודפים מהתפרחת לאחר הקציר, במטרה לשפר את איכות המוצר, מראהו והרכבו. הטרימינג מסייע ביצירת תפרחת נקייה, קומפקטית ואחידה, עם פחות חומר צמחי לא פעיל ויותר ריכוז של קנבינואידים פעילים. בתהליך הטרימיניג גם  נעשית בדיקה ויזואלית על מנת לאתר עובשים נראים לעין. במקרה זה מועברת התפרחת הנגועה להשמדה. טרימינג יכול להעשות במכונה או ידנית, טרימינג ידני מאפשר לשמור טוב יותר על מבנה התפרחת והחומרים הפעילים.

י

יחס THC:CBD  הפרופורציה בין שני החומרים הפעילים העיקריים בצמח. משרד הבריאות חילק את הסוגים לשלוש קטגוריות : זנים עתירי THC  | זנים עתירי CBD  |  זנים מאוזנים בהם הריכוז T/C זהה.
  
יק”ר (היחידה לקנאביס רפואי):  גוף במשרד הבריאות האחראי על רישוי, פיקוח ורגולציה של תחום הקנאביס הרפואי בישראל.

ייחורים: שיטה לריבוי צמחי קנאביס על ידי חיתוך ושתילה של גבעול מצמח אם, לקבלת צמח חדש הזהה גנטית למקור. מסייע לשימור הגנטיקה לאורך מספר דורות גידול ולשמירה על הדירות.

יישון (Curing): תהליך שמתרחש לאחר הקציר והייבוש הראשוני של התפרחות, ונמשך שבועות עד חודשים. מטרתו לשפר את איכות התפרחות, לייצב ולשמר את החומרים הפעילים (כגון קנבינואידים וטרפנים), להפחית לחות פנימית, ולמנוע התפתחות עובש.

במהלך היישון, התפרחות נשמרות במכלים אטומים בתנאי טמפרטורה ולחות מבוקרים, תוך אוורור יומי מבוקר בשלבים הראשונים, על ידי פתיחת הכלי לזמן קצר (“Burping”), פתיחה זו גורמת לשחרור לחות עודפת, חידוש זרימת האוויר ואיזון הלחות הפנימית.

ל

לגליזציה: הסרה מלאה של האיסור החוקי על גידול, ייצור, החזקה, שימוש או סחר בחומר מסוים – לרוב בליווי רגולציה ממסדית שמסדירה את השוק, הפיקוח והצריכה. במקרה של קנאביס, לגליזציה מאפשרת שימוש לא רפואי (פנאי) תחת חוקים שמגדירים גיל מינימלי, כמות מותרת, רישוי לגידול ומכירה, פרסום ועוד.

מ

מערכת אנדוקנבינואידית: מערכת ביולוגית מורכבת הפועלת כמעט בכל רקמות הגוף, ותפקידה המרכזי הוא שמירה על הומאוסטזיס – שווי משקל ואיזון בין מערכות פיזיולוגיות שונות. המערכת כוללת:

• קנבינואידים אנדוגניים: אננדמיד ו-2-AG
• קולטנים קנבינואידיים: CB1, CB2 ועוד  
• אנזימים:  FAAH ו-MAGL

קנבינואידים שמקורם בצמח נקשרים לקולטנים אלה, ובכך משפיעים על מגוון תהליכים, בהם כאב, שינה, תיאבון, מצב רוח, תגובה חיסונית, זיכרון ודלקת. המערכת האנדוקנבינואידית נחשבת ל”מנגנון וויסות־על” בגוף, ויש לה תפקיד חשוב בתפקוד התקין של מערכת העצבים, מערכת החיסון והמערכת האנדוקרינית.

מיצוי: תהליך שבו מפיקים את החומרים הפעילים מהקנאביס,  בעיקר קנבינואידים וטרפנים באמצעות ממסים מתאימים, כמו אתנול, גז CO₂ בלחץ גבוה או בוטאן. הממס ממצה את הרכיבים הפעילים מתוך חומר הצמח, ובהמשך עובר סינון ואידוי, עד לקבלת תמצית מרוכזת. שמן (כגון שמן זית או שמן MCT) משמש לרוב כנשא לתמיסות לאחר המיצוי.

קיימות שיטות מיצוי ללא ממס כימי תוך שימוש בלחץ, חום, סינון או קרח כדי להפריד את הטריכומות מהחומר הצמחי (ייצור חשיש מרוקאי הוא דוגמא למיצוי ללא ממס).

נ

נוהל 152: הוא מסמך רגולטורי מטעם משרד הבריאות, אשר מגדיר את דרישות האיכות ואמות המידה לייצור קנאביס רפואי בתנאי ייצור נאותים. (IMC-GMP) Good Manufacturing Practice

נוהל 106: הוא נוהל שפורסם בשנת 2013 על ידי היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (היק”ר), ומגדיר את הקריטריונים לקבלת רישיון/מרשם לשימוש בקנאביס רפואי. הנוהל מפרט את ההתוויות הרפואיות המאושרות לקבלת רישיון/מרשם, ואת דרישות המעקב לאחר מתן האישור.

ע

עישון / אידוי:  צורת מתן בעלת השפעה מהירה (2-5 דקות לתחילת ההשפעה). מיועד לשימוש במצבים שבהם נדרשת הקלה מהירה.

ק

קנאבינואידים: חומרים כימיים שמיוצרים בצמח הקנאביס וגם בגוף האדם, ונקשרים ברמה משתנה לקולטנים במערכת האנדוקנבינואידית כדי לווסת תהליכים כמו כאב, דלקות ומצב רוח.
הצמח מייצר קנאבינואידים טבעיים הנקראים פיטו-קנאבינואידים (כמו THC, CBD).
גוף האנושי מייצר גם הוא קנאבינואידים  הנקראים אנדו-קנאבינואידים (כמו אננדמיד ו- 2-AG)

קנאבידיול: (CBD) קנאבינואיד מרכזי בצמח הקנאביס, מסיע לשיכוך כאבים ממקור דלקתי, נוגד דלקת, משפר שינה, מפחית חרדה ולחץ, מפחית פרכוסים. ה-CBD אינו פסיכואקטיבי ושילובו עם THC עשוי לתרום לאפקט הטיפולי ולאזן תופעות לוואי.

קנאבינול : (CBN) קנאבינואיד טבעי שנוצר כאשר THC מתפרק לרוב עקב חשיפה לאור, חמצן או זמן.
כלומר, זהו תוצר פירוק של THC. ה-CBN בעל השפעה מרגיעה, נוגדת דלקת וכאב. אינו פסיכואקטיבי במובהק, אך עשוי לתרום לאפקט הטיפולי, במיוחד לשינה כחלק משילוב עם רכיבים נוספים.

ר

רישיון קנאביס רפואי: אישור רשמי ממשרד הבריאות לשימוש רפואי בקנאביס. ברישיון רשום המינון המותר לפי ריכוז החומרים הפעילים, צורת המתן וכמות חודשית. בנוסף יופיעו שם המטופל או המשנע המורשה לרכוש קנאביס בבתי מרקחת  בשם המטופל.

ריכוז חומרים פעילים: כמות THC/CBD באחוזים או מיליגרמים. מבוטא באותיות T/C.

ש

שמן קנאביס: מיצוי מדוד של קנאביס בשמן נשא, לטיפול בדרך מתן של טיפות תת לשוניות. ניתן לרכוש שמן קנאביס גם אם במרשם/רישיון רשומה תפרחת , אך לא להיפך. זמן ההשפעה של השמן הוא כ 5-6 שעות, בניגוד לתפרחת הפעילה רק כשעתיים. צורת מתן זו מתאימה לכלל ציבור המטופלים בגלל ההשפעה הארוכה יותר ובמיוחד לחולים כרוניים, ילדים, קשישים , שומרי שבת ועוד. שמן קנאביס מציג פרופיל טיפולי מדוייק והדיר יותר ונחשב לצורת מתן רפואית יותר .

שמן קנאביס מועשר בטרפנים:  במהלך תהליך ייצור שמן קנאביס, חלק מהטרפנים (הקלים והבינוניים) עלולים להתנדף. העשרה יזומה של טרפנים מאפשרת לייצר פורמולציה ייעודית ומבוקרת, שאינה תלויה בפרופיל של הזן המקורי, אלא מותאמת לצורך הקליני הספציפי. כך ניתן לדייק את ההשפעה לפי מאפיינים כמו:

• זמן השימוש  –  פורמולציה מעוררת לשעות היום, מרגיעה ללילה
• פרופיל מטופל  –  התאמה לפי גיל, מגדר או רגישות
• מטרת הטיפול –  לדוגמה, הפחתת אי-שקט בקרב חולי דמנציה או מטופלים על הספקטרום האוטיסטי

שמן פול ספקטרום (Full Spectrum) : מונח שיווקי רווח אך אינו מוגדר רגולטורית. הוא מתאר שמן קנאביס שלכאורה שומר על “כל רכיבי הצמח” – קנבינואידים, טרפנים, פלאבונואידים ועוד, אך בפועל אין סטנדרט ברור למה נחשב “פול ספקטרום”, וכל יצרן רשאי להשתמש במונח גם כשהמוצר רחוק מהרכב הצמח המקורי. בתהליך ייצור השמן, חלק ניכר מהטרפנים מתנדף, ולרוב אין העשרה יזומה או סטנדרטית. בנוסף, רוב הזנים הקיימים, ובמיוחד זני THC-Rich, מכילים פחות מ־0.5% CBD כבר בתפרחת ולכן גם בשמן אין איזון אמיתי בין קנבינואידים.

לכן, חשוב לבחון את הרכב המוצר בפועל (ולא את הכותרת השיווקית) ולהתייחס אליו כאל פורמולציה חלקית או ממוקדת, ולא כמיצוי שלם של הצמח.

שמן ריק סימפסון (RSO) : תמצית קנאביס מרוכזת במיוחד ב-THC שפותחה על ידי ריק סימפסון – פעיל קנדי שטען כי שימוש בשמן ריפא אותו מסרטן עור. RSO  מיוצר לרוב בתנאים ביתיים, באמצעות מיצוי ממסים חזקים ומכיל ריכוזים גבוהים מאוד של THC  לעיתים מעל 80%  במרקם כהה, סמיך ודביק. השמן אינו מאושר לשימוש רפואי בישראל, ועלול להכיל מזהמים או שאריות ממסים אם אינו מופק בתנאים מבוקרים ומפוקחים. למרות הפופולריות שלו בקרב חלק מהמטופלים RSO אינו פורמולציה רפואית סטנדרטית ולא עבר ניסויים קליניים תקפים להוכחת בטיחותו או יעילותו.

שרשרת אספקה: מוצרי קנאביס רפואי עוברים דרך שרשרת אספקה הכוללת מספר שלבים מובנים ומפוקחים: גידול חקלאי, ייצור ואריזה, בדיקות איכות במעבדה, הפצה וניפוק בבית מרקחת ואבטחה. בכל שלב פועלים גופים ייעודיים (מגדלים, יצרנים, מפיצים ובתי מרקחת), וכל אחד מהם מחויב לעמוד בתקן אבטחת האיכות הרלוונטי לו

IMC-GAP, IMC-GMP, IMC-GDP, IMC-GSP

עמידה בתקנים אלה היא תנאי לקבלת רישיון מהרגולטור, היחידה לקנאביס רפואי (יק”ר) ולשמירה על איכות, בטיחות ואחידות לאורך כל הדרך עד להגעת המוצר למטופל.

ישנם אף תקנים יעודיים להכוונה קלינית, ביצוע מחקרים, השמדה , יבוא/יצוא ועוד.

ת

תופעות לוואי: תגובות לא רצויות שמופיעות בעקבות שימוש בתרופה או טיפול רפואי, בנוסף להשפעה הטיפולית הרצויה. תופעות הלוואי עשויות להיות קלות וחולפות כגון יובש בפה, עייפות, סחרחורת, אלרגיה.
או תופעות חמורות יותר כגון ירידה בלחץ דם, הפרעות בתפקוד קוגניטיבי, התקפי חרדה.
התופעות תלויות בגורמים כמו: מינון, דרך מתן, מצב רפואי קיים ורגישות אישית.
רוב תופעות הלוואי נובעות מהמרכיב הפסיכואקטיבי – THC, ולכן לאנשים רגישים או מתחילים מומלץ להתחיל ממוצר עם מרכיב  CBD דומיננטי ו-THC נמוך ולעלות במינון לאט.